רש"י על סנהדרין מ״א ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור סנהדרין מ״א ב:ב׳
2 מַעֲשֶׂה וּבָדַק כּוּ׳. מָה בֵּין חֲקִירוֹת כּוּ׳. מַאי ״אֲפִילּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים״? פְּשִׁיטָא! כִּי אָמַר אֶחָד ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – עֵדוּתָן קַיֶּימֶת, כִּי אָמְרִי בֵּי תְרֵי נָמֵי עֵדוּתָן קַיֶּימֶת!
פירוש רש"י על סנהדרין מ״א ב:ב׳
2 פשיטא - כיון דאמר אחד איני יודע אשמעינן תנא דעדותן קיימת:
3 כי אמרי תרווייהו נמי קיימת היא - דאילו אמר האחד איני יודע מאי רבותיה כיון דאמר חבירו איני יודע זה לא מעלה ולא מוריד: